×
Mikraot Gedolot Tutorial
×
E/ע
בחרו טקסט במקראות גדולותSelect Text in the Mikraot Gedolot
  1. אורח חייםOrach Chayyim
  2. יורה דעהYoreh Deah
  3. אבן העזרEven HaEzer
  4. חושן משפטChoshen Mishpat
  1. בחרו הלכותSelect Laws
  2. בחרו סימן שלםSelect Full Siman
  3. בחרו סעיףSelect Paragraph
  1. הנהגת אדם בבוקרהנהגת אדם בבוקר
  2. ציציתציצית
  3. תפיליןתפילין
  4. ברכות השחר ושאר ברכותברכות השחר ושאר ברכות
  5. קריאת שמעקריאת שמע
  6. תפילהתפילה
  7. נשיאת כפים ונפילת אפיםנשיאת כפים ונפילת אפים
  8. קריאת ספר תורהקריאת ספר תורה
  9. בית הכנסתבית הכנסת
  10. נטילת ידיםנטילת ידים
  11. בציעת הפתבציעת הפת
  12. דברים הנוהגים בסעודהדברים הנוהגים בסעודה
  13. ברכת המזוןברכת המזון
  14. ברכת הפירות והריחברכת הפירות והריח
  15. שאר מיני ברכותשאר מיני ברכות
  16. תפילת המנחהתפילת המנחה
  17. קריאת שמע ותפילה של ערביתקריאת שמע ותפילה של ערבית
  18. צניעותצניעות
  19. שבת ועירוביןשבת ועירובין
  20. ראש חודשראש חודש
  21. פסחפסח
  22. יום טוביום טוב
  23. חול המועדחול המועד
  24. תשעה באב ושאר תעניותתשעה באב ושאר תעניות
  25. תעניתתענית
  26. ראש השנהראש השנה
  27. יום הכיפוריםיום הכיפורים
  28. סוכהסוכה
  29. לולבלולב
  30. חנוכהחנוכה
  31. מגילהמגילה
  1. הקדמותIntros
  2. א1
  3. ב2
  4. ג3
  5. ד4
  6. ה5
  7. ו6
  8. ז7
  9. ח8
  10. ט9
  11. י10
  12. יא11
  13. יב12
  14. יג13
  15. יד14
  16. טו15
  17. טז16
  18. יז17
  19. יח18
  20. יט19
  21. כ20
  22. כא21
  23. כב22
  24. כג23
  25. כד24
  26. כה25
  27. כו26
  28. כז27
  29. כח28
  30. כט29
  31. ל30
  32. לא31
  33. לב32
  34. לג33
  35. לד34
  36. לה35
  37. לו36
  38. לז37
  39. לח38
  40. לט39
  41. מ40
  42. מא41
  43. מב42
  44. מג43
  45. מד44
  46. מה45
  47. מו46
  48. מז47
  49. מח48
  50. מט49
  51. נ50
  52. נא51
  53. נב52
  54. נג53
  55. נד54
  56. נה55
  57. נו56
  58. נז57
  59. נח58
  60. נט59
  61. ס60
  62. סא61
  63. סב62
  64. סג63
  65. סד64
  66. סה65
  67. סו66
  68. סז67
  69. סח68
  70. סט69
  71. ע70
  72. עא71
  73. עב72
  74. עג73
  75. עד74
  76. עה75
  77. עו76
  78. עז77
  79. עח78
  80. עט79
  81. פ80
  82. פא81
  83. פב82
  84. פג83
  85. פד84
  86. פה85
  87. פו86
  88. פז87
  89. פח88
  90. פט89
  91. צ90
  92. צא91
  93. צב92
  94. צג93
  95. צד94
  96. צה95
  97. צו96
  98. צז97
  99. צח98
  100. צט99
  101. ק100
  102. קא101
  103. קב102
  104. קג103
  105. קד104
  106. קה105
  107. קו106
  108. קז107
  109. קח108
  110. קט109
  111. קי110
  112. קיא111
  113. קיב112
  114. קיג113
  115. קיד114
  116. קטו115
  117. קטז116
  118. קיז117
  119. קיח118
  120. קיט119
  121. קכ120
  122. קכא121
  123. קכב122
  124. קכג123
  125. קכד124
  126. קכה125
  127. קכו126
  128. קכז127
  129. קכח128
  130. קכט129
  131. קל130
  132. קלא131
  133. קלב132
  134. קלג133
  135. קלד134
  136. קלה135
  137. קלו136
  138. קלז137
  139. קלח138
  140. קלט139
  141. קמ140
  142. קמא141
  143. קמב142
  144. קמג143
  145. קמד144
  146. קמה145
  147. קמו146
  148. קמז147
  149. קמח148
  150. קמט149
  151. קנ150
  152. קנא151
  153. קנב152
  154. קנג153
  155. קנד154
  156. קנה155
  157. קנו156
  158. קנז157
  159. קנח158
  160. קנט159
  161. קס160
  162. קסא161
  163. קסב162
  164. קסג163
  165. קסד164
  166. קסה165
  167. קסו166
  168. קסז167
  169. קסח168
  170. קסט169
  171. קע170
  172. קעא171
  173. קעב172
  174. קעג173
  175. קעד174
  176. קעה175
  177. קעו176
  178. קעז177
  179. קעח178
  180. קעט179
  181. קפ180
  182. קפא181
  183. קפב182
  184. קפג183
  185. קפד184
  186. קפה185
  187. קפו186
  188. קפז187
  189. קפח188
  190. קפט189
  191. קצ190
  192. קצא191
  193. קצב192
  194. קצג193
  195. קצד194
  196. קצה195
  197. קצו196
  198. קצז197
  199. קצח198
  200. קצט199
  201. ר200
  202. רא201
  203. רב202
  204. רג203
  205. רד204
  206. רה205
  207. רו206
  208. רז207
  209. רח208
  210. רט209
  211. רי210
  212. ריא211
  213. ריב212
  214. ריג213
  215. ריד214
  216. רטו215
  217. רטז216
  218. ריז217
  219. ריח218
  220. ריט219
  221. רכ220
  222. רכא221
  223. רכב222
  224. רכג223
  225. רכד224
  226. רכה225
  227. רכו226
  228. רכז227
  229. רכח228
  230. רכט229
  231. רל230
  232. רלא231
  233. רלב232
  234. רלג233
  235. רלד234
  236. רלה235
  237. רלו236
  238. רלז237
  239. רלח238
  240. רלט239
  241. רמ240
  242. רמא241
  243. רמב242
  244. רמג243
  245. רמד244
  246. רמה245
  247. רמו246
  248. רמז247
  249. רמח248
  250. רמט249
  251. רנ250
  252. רנא251
  253. רנב252
  254. רנג253
  255. רנד254
  256. רנה255
  257. רנו256
  258. רנז257
  259. רנח258
  260. רנט259
  261. רס260
  262. רסא261
  263. רסב262
  264. רסג263
  265. רסד264
  266. רסה265
  267. רסו266
  268. רסז267
  269. רסח268
  270. רסט269
  271. רע270
  272. רעא271
  273. רעב272
  274. רעג273
  275. רעד274
  276. רעה275
  277. רעו276
  278. רעז277
  279. רעח278
  280. רעט279
  281. רפ280
  282. רפא281
  283. רפב282
  284. רפג283
  285. רפד284
  286. רפה285
  287. רפו286
  288. רפז287
  289. רפח288
  290. רפט289
  291. רצ290
  292. רצא291
  293. רצב292
  294. רצג293
  295. רצד294
  296. רצה295
  297. רצו296
  298. רצז297
  299. רצח298
  300. רצט299
  301. ש300
  302. שא301
  303. שב302
  304. שג303
  305. שד304
  306. שה305
  307. שו306
  308. שז307
  309. שח308
  310. שט309
  311. שי310
  312. שיא311
  313. שיב312
  314. שיג313
  315. שיד314
  316. שטו315
  317. שטז316
  318. שיז317
  319. שיח318
  320. שיט319
  321. שכ320
  322. שכא321
  323. שכב322
  324. שכג323
  325. שכד324
  326. שכה325
  327. שכו326
  328. שכז327
  329. שכח328
  330. שכט329
  331. של330
  332. שלא331
  333. שלב332
  334. שלג333
  335. שלד334
  336. שלה335
  337. שלו336
  338. שלז337
  339. שלח338
  340. שלט339
  341. שמ340
  342. שמא341
  343. שמב342
  344. שמג343
  345. שמד344
  346. שמה345
  347. שמו346
  348. שמז347
  349. שמח348
  350. שמט349
  351. שנ350
  352. שנא351
  353. שנב352
  354. שנג353
  355. שנד354
  356. שנה355
  357. שנו356
  358. שנז357
  359. שנח358
  360. שנט359
  361. שס360
  362. שסא361
  363. שסב362
  364. שסג363
  365. שסד364
  366. שסה365
  367. שסו366
  368. שסז367
  369. שסח368
  370. שסט369
  371. שע370
  372. שעא371
  373. שעב372
  374. שעג373
  375. שעד374
  376. שעה375
  377. שעו376
  378. שעז377
  379. שעח378
  380. שעט379
  381. שפ380
  382. שפא381
  383. שפב382
  384. שפג383
  385. שפד384
  386. שפה385
  387. שפו386
  388. שפז387
  389. שפח388
  390. שפט389
  391. שצ390
  392. שצא391
  393. שצב392
  394. שצג393
  395. שצד394
  396. שצה395
  397. שצו396
  398. שצז397
  399. שצח398
  400. שצט399
  401. ת400
  402. תא401
  403. תב402
  404. תג403
  405. תד404
  406. תה405
  407. תו406
  408. תז407
  409. תח408
  410. תט409
  411. תי410
  412. תיא411
  413. תיב412
  414. תיג413
  415. תיד414
  416. תטו415
  417. תטז416
  418. תיז417
  419. תיח418
  420. תיט419
  421. תכ420
  422. תכא421
  423. תכב422
  424. תכג423
  425. תכד424
  426. תכה425
  427. תכו426
  428. תכז427
  429. תכח428
  430. תכט429
  431. תל430
  432. תלא431
  433. תלב432
  434. תלג433
  435. תלד434
  436. תלה435
  437. תלו436
  438. תלז437
  439. תלח438
  440. תלט439
  441. תמ440
  442. תמא441
  443. תמב442
  444. תמג443
  445. תמד444
  446. תמה445
  447. תמו446
  448. תמז447
  449. תמח448
  450. תמט449
  451. תנ450
  452. תנא451
  453. תנב452
  454. תנג453
  455. תנד454
  456. תנה455
  457. תנו456
  458. תנז457
  459. תנח458
  460. תנט459
  461. תס460
  462. תסא461
  463. תסב462
  464. תסג463
  465. תסד464
  466. תסה465
  467. תסו466
  468. תסז467
  469. תסח468
  470. תסט469
  471. תע470
  472. תעא471
  473. תעב472
  474. תעג473
  475. תעד474
  476. תעה475
  477. תעו476
  478. תעז477
  479. תעח478
  480. תעט479
  481. תפ480
  482. תפא481
  483. תפב482
  484. תפג483
  485. תפד484
  486. תפה485
  487. תפו486
  488. תפז487
  489. תפח488
  490. תפט489
  491. תצ490
  492. תצא491
  493. תצב492
  494. תצג493
  495. תצד494
  496. תצה495
  497. תצו496
  498. תצז497
  499. תצח498
  500. תצט499
  501. תק500
  502. תקא501
  503. תקב502
  504. תקג503
  505. תקד504
  506. תקה505
  507. תקו506
  508. תקז507
  509. תקח508
  510. תקט509
  511. תקי510
  512. תקיא511
  513. תקיב512
  514. תקיג513
  515. תקיד514
  516. תקטו515
  517. תקטז516
  518. תקיז517
  519. תקיח518
  520. תקיט519
  521. תקכ520
  522. תקכא521
  523. תקכב522
  524. תקכג523
  525. תקכד524
  526. תקכה525
  527. תקכו526
  528. תקכז527
  529. תקכח528
  530. תקכט529
  531. תקל530
  532. תקלא531
  533. תקלב532
  534. תקלג533
  535. תקלד534
  536. תקלה535
  537. תקלו536
  538. תקלז537
  539. תקלח538
  540. תקלט539
  541. תקמ540
  542. תקמא541
  543. תקמב542
  544. תקמג543
  545. תקמד544
  546. תקמה545
  547. תקמו546
  548. תקמז547
  549. תקמח548
  550. תקמט549
  551. תקנ550
  552. תקנא551
  553. תקנב552
  554. תקנג553
  555. תקנד554
  556. תקנה555
  557. תקנו556
  558. תקנז557
  559. תקנח558
  560. תקנט559
  561. תקס560
  562. תקסא561
  563. תקסב562
  564. תקסג563
  565. תקסד564
  566. תקסה565
  567. תקסו566
  568. תקסז567
  569. תקסח568
  570. תקסט569
  571. תקע570
  572. תקעא571
  573. תקעב572
  574. תקעג573
  575. תקעד574
  576. תקעה575
  577. תקעו576
  578. תקעז577
  579. תקעח578
  580. תקעט579
  581. תקפ580
  582. תקפא581
  583. תקפב582
  584. תקפג583
  585. תקפד584
  586. תקפה585
  587. תקפו586
  588. תקפז587
  589. תקפח588
  590. תקפט589
  591. תקצ590
  592. תקצא591
  593. תקצב592
  594. תקצג593
  595. תקצד594
  596. תקצה595
  597. תקצו596
  598. תקצז597
  599. תקצח598
  600. תקצט599
  601. תר600
  602. תרא601
  603. תרב602
  604. תרג603
  605. תרד604
  606. תרה605
  607. תרו606
  608. תרז607
  609. תרח608
  610. תרט609
  611. תרי610
  612. תריא611
  613. תריב612
  614. תריג613
  615. תריד614
  616. תרטו615
  617. תרטז616
  618. תריז617
  619. תריח618
  620. תריט619
  621. תרכ620
  622. תרכא621
  623. תרכב622
  624. תרכג623
  625. תרכד624
  626. תרכה625
  627. תרכו626
  628. תרכז627
  629. תרכח628
  630. תרכט629
  631. תרל630
  632. תרלא631
  633. תרלב632
  634. תרלג633
  635. תרלד634
  636. תרלה635
  637. תרלו636
  638. תרלז637
  639. תרלח638
  640. תרלט639
  641. תרמ640
  642. תרמא641
  643. תרמב642
  644. תרמג643
  645. תרמד644
  646. תרמה645
  647. תרמו646
  648. תרמז647
  649. תרמח648
  650. תרמט649
  651. תרנ650
  652. תרנא651
  653. תרנב652
  654. תרנג653
  655. תרנד654
  656. תרנה655
  657. תרנו656
  658. תרנז657
  659. תרנח658
  660. תרנט659
  661. תרס660
  662. תרסא661
  663. תרסב662
  664. תרסג663
  665. תרסד664
  666. תרסה665
  667. תרסו666
  668. תרסז667
  669. תרסח668
  670. תרסט669
  671. תרע670
  672. תרעא671
  673. תרעב672
  674. תרעג673
  675. תרעד674
  676. תרעה675
  677. תרעו676
  678. תרעז677
  679. תרעח678
  680. תרעט679
  681. תרפ680
  682. תרפא681
  683. תרפב682
  684. תרפג683
  685. תרפד684
  686. תרפה685
  687. תרפו686
  688. תרפז687
  689. תרפח688
  690. תרפט689
  691. תרצ690
  692. תרצא691
  693. תרצב692
  694. תרצג693
  695. תרצד694
  696. תרצה695
  697. תרצו696
  698. תרצז697
  1. א1
  2. ב2
  3. ג3
  4. ד4
  5. ה5
  6. ו6
  7. ז7
  8. ח8
  9. ט9
  10. י10
  11. יא11
  12. יב12
  13. יג13
  14. יד14
  15. טו15
  16. טז16
  17. יז17
  18. יח18
  19. יט19
  20. כ20
  21. כא21
  22. כב22
×
E/ע
בחרו פרשניםSelect Commentators
הגדרות כלליותGeneral Settings
הגדרות להערותNotes Settings
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אורח חיים ק״עשו״ע
;?!
אָ
דברי מוסר שינהג אדם בסעודה, ובו כ״ב סעיפים
(א) אֵין מְשִׂיחִין בַּסְעֻדָּה, שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לַוֵּשֶׁט; וַאֲפִ׳ מִי שֶׁנִּתְעַטֵּשׁ (פִּי׳ שטארנודאר״י בְּלַעַ״ז) בַּסְעֻדָּה, אָסוּר לוֹמַר לוֹ: אָסוּתָא; הָיוּ מְסֻבִּין בַּסְעֻדָּה וְיָצָא אֶחָד מֵהֶם לְהָטִיל מַיִם, נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת שֶׁשִּׁפְשֵׁף בָּהּ; וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא בִּפְנֵי כֻּלָּם, שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁלֹּא נָטַל; {הַגָּה: וְאִם לֹא שִׁפְשֵׁף אֵינוֹ נוֹטֵל כְּלָל, אִם לֹא נָגַע בִּמְקוֹם טִנֹּפֶת, אֲבָל אִם עָשָׂה צְרָכָיו, וַדַּאי צָרִיךְ נְטִילָה (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ״ב דִּבְרָכוֹת).} וְהָנֵי מִילֵי לִשְׁתּוֹת, אֲבָל לֶאֱכֹל נוֹטֵל אֲפִלּוּ בַּחוּץ, דְּמֵידַע יָדְעֵי דַּאֲנִינָא (פי׳ שֶׁמִּתְטָרֶפֶת וּמִתְבַּלְבֶּלֶת דַּעְתּוֹ) דַּעְתֵּיהּ וְלֹא אָכַל בְּלֹא נְטִילָה. וְאִם דִּבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג, נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו כֵּיוָן שֶׁהִסִיחַ דַּעְתּוֹ. {הַגָּה: וְהָא דְּבָעֵינָן נְטִילָה לִשְׁתִיָּה הַיְנוּ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה, דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יֹאכַל, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי אֵין צָרִיךְ נְטִילָה לִשְׁתִיָּה ((הר״י סוֹף פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים וְרַשִׁ״י פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה).} (ב) שְׁנַיִם מַמְתִּינִים זֶה אֶת זֶה בַּקְּעָרָה, שֶׁכְשֶׁהָאֶחָד מְסַלֵּק יָדוֹ מִן הַקְּעָרָה לִשְׁתּוֹת, חֲבֵרוֹ מַפְסִיק מִלֶּאֱכֹל עַד שֶׁיִּגְמֹר הַשְּׁתִיָּה; אֲבָל אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֵין הַשְּׁנַיִם פּוֹסְקִין בִּשְׁבִיל הָאֶחָד. (ג) מְשַׁיְּרִין פֵּאָה בַּקְּעָרָה, כָּל אֶחָד מֵהָאוֹכְלִים, וְהוּא מַאֲכַל הַשַּׁמָּשׁ; אֲבָל כְּשֶׁהַשַּׁמָּשׁ מְעָרֶה מִן הָאִלְפָּס לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחַ בָּאִלְפָּס כְּלוּם לְצָרְכּוֹ. (ד) אֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְלֹא בִּמְנָתוֹ, שֶׁלֹּא לְבַיְּשׁוֹ. (ה) הַנִּכְנָס לְבַיִת, כָּל מַה שֶּׁיֹּאמַר לוֹ בַּעַל הַבַּיִת יַעֲשֶׂה. (ו) לֹא יְהֵא אָדָם קַפְּדָן (פי׳ כַּעֲסָן אוֹ רַגְזָן) בַּסְעֻדָּה. (ז) לֹא יֹאכַל אָדָם פְּרוּסָה כַּבֵּיצָה, וְאִם אָכַל הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן. (ח) לֹא יִשְׁתֶּה כּוֹסוֹ בְּבַת אַחַת, וְאִם שָׁתָה הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן; שְׁנַיִם, דֶּרֶךְ אֶרֶץ; שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי זֶה מִגַּסֵי הָרוּחַ. {הַגָּה: וּמִיהוּ כּוֹס קָטָן מְאֹד, מֻתָּר לִשְׁתּוֹתוֹ בְּבַת אַחַת (בֵּית יוֹסֵף); וְכֵן גָּדוֹל מְאֹד, בִּשְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).} (ט) לֹא יֹאכַל שׁוּם אוֹ בָּצָל מֵרֹאשׁוֹ, אֶלָּא מֵעָלָיו; וְאִם אָכַל, הֲרֵי זֶה רְעַבְתָּן. {הַגָּה: וְלֹא יֹאכַל דֶּרֶךְ רְעַבְתָּנוּת, וְלֹא יֶאֱחֹז הַמַּאֲכָל בְּיָדוֹ אַחַת וְיִתְלֹשׁ מִמֶּנּוּ בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה (טוּר).} (י) לֹא יִשֹּׁךְ פְּרוּסָה וְיַנִּיחֶנָּה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן. (יא) לֹא יִשְׁתֶּה אָדָם שְׁנֵי כּוֹסוֹת בְּבַת אַחַת בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּגַרְגְּרָן. (יב) שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִין עַל הַשֻּׁלְחָן, הַגָּדוֹל פּוֹשֵׁט יָדוֹ תְּחִלָּה; וְהַשּׁוֹלֵחַ יָדוֹ בִּפְנֵי מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה גַּרְגְּרָן. (יג) הַנִּכְנָס לְבַיִת לֹא יֹאמַר: תְּנוּ לִי לֶאֱכֹל, עַד שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם. {הַגָּה: לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: בֹּא וֶאֱכֹל עִמִּי מַה שֶּׁהֶאֱכַלְתַּנִי, דְּהָוֵי כְּפוֹרֵעַ לוֹ חוֹבוֹ וְנִרְאֶה כְּאִלּוּ הִלְוָה לוֹ, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּאֲכִילֵהוּ יוֹתֵר וְאִית בֵּיהּ מִשּׁוּם רִבִּית; אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לוֹ: בֹּא וֶאֱכֹל עִמִּי וְאֶאֱכֹל עִמְּךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת, וּמֻתָּר לֶאֱכֹל עִמּוֹ אַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ בִּסְעֻדָּה יוֹתֵר גְּדוֹלָה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ לְפִי׳ הַטּוּר).} (יד) לֹא יִפְרֹס אָדָם פְּרוּסָה עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה, אֲבָל מְקַנֵּחַ הַקְּעָרָה בִּפְרוּסָה. (טו) לֹא יְלַקֵּט פֵּרוּרִין וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַמְחֶה (פי׳ מַטְרִיד) דַּעְתּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְלֹא יִשֹּׁךְ פְּרוּסָה וְיִתְּנֶנָּה לִפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, לְפִי שֶׁאֵין דַּעַת כָּל הַבְּרִיּוֹת שָׁוָה. (טז) לֹא יִשְׁתֶּה מֵהַכּוֹס וְיִתֵּן לַחֲבֵרוֹ, מִפְּנֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. (יז) וְלֹא יִשְׁתֶּה כּוֹס וְיַנִּיחֶנּוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא יֹאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁיָּבֹא הַשַּׁמָּשׁ וְיִתְּנֶנּוּ לוֹ. (יח) הַנִּכְנָס לִסְעֻדָּה לֹא יִקַּח חֶלְקוֹ וְיִתְּנֶנּוּ לַשַּׁמָּשׁ, שֶׁמָּא יְאֵרַע דְּבַר קִלְקוּל בַּסְעֻדָּה, אֶלָּא יִקָּחֶנּוּ וְיַנִּיחֶנּוּ וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנּוּ לוֹ. (יט) אוֹרְחִים הַנִּכְנָסִין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֵינָם רַשָּׁאִים לִטֹּל מִלִּפְנֵיהֶם וְלִתֵּן לִבְנוֹ אוֹ לְעַבְדּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן נָטְלוּ רְשׁוּת מִבַּעַל הַבַּיִת. (כ) נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם לֹא הָיוּ מְסֻבִּין בִּסְעֻדָּה אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי מֵסֵב עִמָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁגְּנַאי הוּא לְתַלְמִיד חָכָם לִישֵׁב אֵצֶל עַם הָאָרֶץ בִּסְעֻדָּה. (כא) הַשַּׁמָּשׁ שֶׁהָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל שְׁנַיִם, הֲרֵי זֶה אוֹכֵל עִמָּהֶם אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת; הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עַל שְׁלֹשָׁה, אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת. (כב) אַחַר שֶׁשָּׁתִיתָ וְנִשְׁאַר יַיִן בַּכּוֹס לִשְׁתִיַּת חֲבֶרְךָ, קַנַּח מְקוֹם נְשִׁיקַת הַפֶּה מִשּׁוּם מִאוּס, וְלֹא תִּשְׁפֹּךְ מִשּׁוּם בַּל תַּשְׁחִית אֲבָל אַחַר שְׁתִיַּת מַיִם שְׁפֹךְ מֵהֶם דֶּרֶךְ שָׁם. {הַגָּה: אַחַר כָּל אֲכִילַתְךְ אֱכֹל מֶלַח, וּלְאַחַר כָּל שְׁתִיַּתְךְ שָׁתָה מַיִם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סי׳ קע״ט. וְנ״ל דַּוְקָא שֶׁלֹּא הָיָה מֶלַח בַּפַּת אוֹ בַּמַּאֲכָלִים שֶׁאָכַל, וְכֵן שֶׁלֹּא שָׁתָה מַשְׁקֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם, אֲבָל בְּלָאו הָכֵי לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִזָּהֵר בַּאֲכִילַת מֶלַח וּשְׁתִיַּת מַיִם אַחַר הַסְּעֻדָּה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר.} מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אין משיחין בסעודה הטעם כדמפרש ואזיל משום סכנה דשמא יקדים קנה לוושט. ונראה דאפי׳ בין תבשיל לתבשיל אין משיחין כל זמן שדעתו עוד לאכול וראייה ממ״ש בסי׳ קע״ד וקע״ה לענין ברכת היין וברכת הטוב והמטיב שאין א׳ פוטר את חבירו עד שיאמר סברי מרנן ויעשה שחביריו יפנו בית בליעתן מאכילה מחשש שמא אחד מהן יעבור ויאכל ויענה אמן ויבא לידי סכנה וחמירא סכנתא לכן חששו בכל ענין ומיהו נוכל לומר דהיינו דוקא לדידהו שהיו אוכלין כשהן מסובין על צד שמאל ואז הוושט למעלה והקנה שבו מדברים למטה וכשהיא מדבר נפתח הקנה והמאכל שלמעלה ממנו הראוי ליכנס לתוך הוושט יפול ויכנס לתוך הקנה ויסתכן משא״כ בזמן הזה שאנו אוכלים ויושבין בשוה שאין לחשוש כולי האי מש״ה לא ראיתי נזהרין ומיהו חילוק זה לא מצאתי בשום מקום:
(ב) הלכה בסעודה כלומר הלכה זו אמרו בהל׳ סעודה. ומ״ש שיטול ידו אותה ששפשף בה אבל אם לא שפשף א״צ ליטול ידיו וכ״כ בגמרא בהדיא וכן נראה דאי לא תימא הכי אלא אפילו בלא שפשוף ג״כ צריך ליטול מפני החשד וכמו שעלה על לבו של חכם אחד הוא רמ״י ש״י בש״ע שלו ונתן טעם משום חשד שיחשדוהו ששפשף א״כ אפילו בלא השתין נמי אם יצא לחוץ נצריכו ליטול ידיו משום חשד שמא השתין אלא מאי אית לך למימר שאין חושדין אותו בכה״ג לשקר עליו שהשתין והוא לא השתין ה״נ אם לא שפשף לא יחשדוהו בשקר ששפשף אלא מיירי אם בודאי שפשף אותן שראוהו ששפשף אם לא יטול בפניהם יחשדוהו. וק״ל ועיין בק״ש מ״ש עוד מזה:
(ג) דיבר עם חבירו והפליג נוטל שתיהם וכו׳ אע״פ דקי״ל שאין הפלגה שבסעודה מצריך נט״י וברכת המוציא כמ״ש רבינו בהלכות סוכה ועוד שהרי בפרק ע״פ גרסינן ומביאו רבינו בסי׳ קע״א גבי חבורה שאפילו נעקרה לצאת אין בזה גרם לחיוב נטילה וברכת המוציא לכן נראה לי לומר שמ״ש והפליג כו׳ שחייב ליטול ידיו אע״פ שאין כן הלכה מ״מ מביא רבינו ללמוד ממנו לדין אחר והוא לענין היסח הדעת. שאם היה שבוודאי הסיח דעתו היסח גמור שאז חייב לחזור וליטול שתי ידיו ובפניהם ואם שאין הלכה כאותה ברייתא לענין זה שיקרא דיבר עם חבירו היסח הדעת מ״מ לענין זה הוא הלכה אם הסיח דעתו. ובהגהות רא״ף ראיתי שכתב ע״ו ז״ל והפליג שעה ושח והסיח דעתו בא ג״כ ליישב זה אבל בתוס׳ משמע שאין הלכה כברייתא זו וע״ד שכתבתי וק״ל:
(ד) אמר רב נחמן ל״ש אלא לשתות כתב ב״י וכתב רש״י וצריך ליטול חיישינן שמא יתן פרוסה לתוך פיו גם ר׳ יונה כתב ס״פ אלו דברים דטעמא דצריך ליטול מפני שדרכם היה בשעת שתייה לאכול מעט דאי לאו הכי לא היה צריך ליטול ידיו בשביל השתייה עכ״ל וז״ל רמ״א בש״ע והא דבעינן נטילה לשתייה היינו בתוך הסעודה דחיישינן שמא יאכל מעט אבל בלא״ה אין צריך ליטול לשתייה עכ״ל וצ״ל דה״ט אע״פ שהאי חששא שמא יבא לאכול מתוך השתייה שייך נמי בלא סעודה שיבא לאכול מעט למתק השתייה מ״מ מדאמרו בגמרא הלכה בסעודה אדם יוצא כו׳ משמע שזה דוקא חששו כשהוא עדיין בתוך הסעודה ועדיין לא בירך ב״ה יש לחשוש שיבא לאכול אפילו שלא למתק השתייה אלא מתוך כח השתייה יהיה רעב לאכול משא״כ בלא סעודה לא הצריכוהו ליטול מתחילה אלא אם ירצה לאכול אזי יטול: (ה) אם הם שנים חבירו ממתין לו כתב ב״י ונ״ל כו׳ כלומר מפסיקין מלאכול עד שיגמור השתייה אבל אם הם ג׳ אינם פוסקים בשביל השותה דאינו בדין שיפסקו שנים בשביל אחד ומ״ש ונ״ל דה״ק תמוה הלא מביא בכ״מ שכן כתב ר׳ יונתן: (ו) משיירין פאה בקערה וכו׳ פירש״י כשהשמש מערה מן האלפס לתוך הקערה אינו דרך להניח באלפס כלום לצרכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירו לשמש והוא מאכל שמש ור״ל שהוא עצמו לא יניח כלום באלפס אלא הם יתנו לו מה שיבחרו. והתוס׳ פירשו בקערה הוא מעשה קדרה דנראין כרעבתנים אם אינן משיירים ובקדירה הוא מעשה אילפס אינו נראה דנראין כרעבתנים אם אינם משיירים: (ז) וגזר עליהן והיו נודרין ומבדין והלקה כו׳ דברים אלו לכאורה תמוהים חדא מה גזירה שייך כאן ועוד כיון שהיו נודרין שלא לאכול איך הכשילם והאכילם ודוחק לומר שלא שמע שנדרו. ועוד מה היה דעתם מתחלה שנדרו ואחר כך אכלו. ועוד דמה ראיה מביא רבינו מזה דכל מה שאומר בע״ה יעשה. אדרבה ממעשה זה משמע שהם היו נודרי׳ ולא רצו לאכול אע״פ שצוה להן לכן נראה לפרש דהיו נודרים דקאמר לא שבשעת אותו סעודה נדרו מלאכול אלא כבר ימים רבים קודם שבאו לבית של זה היו נודרים מלאכול בשלחן אחרים או כיוצא בנדר זה ועתה כשבאו לבעל הבית זה גזר עליהן שיאכלו כלומר צוה להם לאכול. (ולכן אמר לשון גזר שצריך לקיים דברי בע״ה כמו גזירה) והם כששמעו ציווי ב״ה היו אוכלים ומפירים נדרם כדי לקיים ולעשות מה שאמר ב״ה והשתא שפיר מביא ראייה ועיין בראשית חכמה שהביא מעשה זו בארוכה ואז לק״מ אבל לפי מ״ש רבינו מוכרחין לפרש ע״ד שכתבתי: (ח) ולא יאכל אדם שום ובצל מראשו נ״ל דראשו של שום הוא המשובח שבו והוא הלבן ומה שלמטה הימנו הוא הירק הוא הגרוע ונמצא כשיאכל המשובח תחלה לפעמים שישאר העליון הירוקים ויהיה כרעבתן כן נראה עיקר: (ט) מעשה ברבי עקיבא כו׳ עד בא הפקח שבהם ואחז הקלח בידו ותלשו כו׳ פי׳ אחז הקלח עלה אחת או שתים בידו ותלשו להסיר העלה או העלים מן הקלח ולא בא אחריו העלה שלא הסירם אע״פ שאמר ותלשום מצינו כיוצא בו שאמרו ותולש בשערו וקאי אמי שאוחז ותולש ומשך ידו ממנו ולא רצה לאוחזו בידו השנייה להחזיקו כדי לתלוש העלים ממנו בידו השנית בכח כמו הרוצה לקרוע בכח דבר מדבר שמחזיק בב׳ ידיו לקרוע זה מזה כמו שעשה חבירו הטיפש לכן א״ל ר׳ עקיבא הנח עקבך עליו כלומר שכבר יצאת מדרך ארץ לאכול דרך רעבתנות ככלב. וק״ק למה לו לרבינו להביא שהמעשה היה בב׳ תבשילין: (י) לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול עמי מה שהאכלתני שזהו דרך רבית פי׳ דשמא זה מאכילו יותר ממה שהאכילו הראשון או עתה עת יוקר:
(יא) ובירושלים היו הופכין ז״ל הב״י ואין ללשון רבינו משמעות ובברייתא שם כתוב ובירושלים היו הופכין אכסנאי לנישואין. כלומר בירושלים לא היו חוששין לכך ואדם שהאכיל את חבירו באכסנאי היה הוא פורע לו שהיה מאכילו בנישואין ואע״פ שסעודת נישואין מרובה יותר מסעודת אכסנאי לא היו חוששים לדרך רבית. א״נ דה״ק דבני ירושלים נמי היו חוששין לדרך ריבית ולא היו אומרים בא ואכול עמי מה שהאכלתני וכדי שלא ישאר עליו זה החוב שהאכילו באכסנאי היה פורע לו כשמאכילו בנישואין דסעודת נישואין כיון שלא נעשה בשביל זה לא מיחזי דרך רבית כלל. והרמ״א כתב בש״ע אבל מותר לומר בא ואכול עמי ואני אוכל עמך בפעם אחרת ומותר לאכול עמו אח״כ אפי׳ בסעודה היותר גדולה עכ״ל. ונ״ל שכן פי׳ ובירושלים היו הופכין דכיון דמתחלה אין דעתו בדיבורו כדי שיאכל עמו אח״כ אלא לפייס לזה שיאכל עתה עמו אף שיאמר אני אוכל ג״כ עמך פעם אחרת בנישואין שהיא כפליים מזה לית ביה משום חששא וק״ל ורמ״י ג״כ כ״כ והאריך בלשונו ועיין בדרישה: (יב) אבל מקנח הקערה בפרוסה נראה דמיירי שאוכל אח״כ אותה פרוסה וקמ״ל דלא נימא שג״כ ממחה בזו דעתו של חבירו שמקנח בו ואוכל שנראה כצר עין שמקפיד שלא ילך לאיבוד דבר מועט הנדבק בקערה. מ״ש ולא ישוך פרוסה ויתננו לפני חבירו זהו לכאורה כבר נלמד מק״ו מ״ש כבר ולא ישוך פרוסה ויניחנה על השלחן כ״ש לפני חבירו ואם היה הפוך שבראשונה היה נאמר לתוך הקערה ואח״כ לחבירו ואח״כ ע״ג שלחן הוה ניחא שהיה לא זו ואצ״ל זו ובש״ע ליתא להאי בבא דיניחנה ע״ג שלחן ולכאורה היה נראה דגרסינן ולא ישוך מפרוסה במ״ם ותרתי קאמר דברישא אשמועינן דלא ישוך פרוסה ר״ל אותו חתיכה קטנה עצמו שפרס בשיניו דרך נשיכה לא יתן ע״ג שלחן ואח״כ אשמועינן דלפני חבירו אסור ליתן אותו חתיכה גדולה שנפרס ממנו דרך נשיכת חתיכה קטנה וק״ל ובזה נתיישב נמי מ״ש לא יפרוס פרוסה ויתננה על גבי קערה ואין דרך ליתן ע״ג קערה כ״א חתיכות קטנות המפוררות ונותנים בתוך המרק. ובטור של קלף ג״כ ליתא להאי בבא שנייה דליתן לפני חבירו: (יג) לא ישתה מן הכוס ויתן לחבירו כו׳ לכאורה נראה דהיינו דוקא ליתן לחבירו לידו שאז ישתה ממנו שלא ברצונו ואולי ימאס לו ויסתכן משא״כ כששותהו ומניחו לפניו על השלחן שאז אינו שותהו חבירו כשימאס ולא ישתהו שוב מצאתי שכ״כ מ״ו בהגהותיו: (יד) ולא ישרה כוסו ויניחו וכו׳ פי׳ כששותהו כולו אבל אם שותהו חציו יכול להניחו ע״ג השלחן: (טו) הנכנס לסעודה לא יקח חלקו ויתננו לשמש כו׳ ואח״כ יתננו לו ק״ק שכתב ואחר כך יתננו לו דמשמע אפילו בלי רשות בעל הבית ואחר כך כתב רבינו ז״ל אורחים הנכנסים כו׳ עד אא״כ נטלו רשות ולכאורה היה נלע״ד דמ״ש תחלה ואחר כך יתננה לו דר״ל אח״כ כשאכל ושבע מזה המין אפילו אינו רק נראה שהוא שבע אז שפיר יכול ליתן לו הנשאר מזה המין דאז ודאי אין קפידא. והיותר נראה הוא שיש חילוק בין שמש העורך המאכלים לפני המסובין ובין עבדו ובנו של בעל הבית דלשמש העורך המאכלים דרך ארץ ומדת חסידות ליתן לו מכל מין ומין ממאכלים שסודר ועורך כדאיתא לעיל בסימן קס״ט שאם יש אדם חשוב בסעודה יודע שיתנו לו כל צרכו אפ״ה לא יתנו לו מיד שנותן השמש לידו שמא יארע דבר קלקול בסעודה ר״ל שיבא ב״ה להתקוטט עם השמש שיסבור שהוא לקח לו לעצמו ולא נתנו לפני המסובין כלל משא״כ כשהניחו לפניו וראהו בעל הבית אז מותר ליתן לו משא״כ בבנו ובעבדו דלא יתן לו כלל בלי רשותו אא״כ נטל רשות מב״ה. והטעם שאינם רשאים ליתן בלי רשותו הוא כדקתני בברייתא מעשה באדם א׳ שהכניס ג׳ אורחים בשני בצורת והיו לו ג׳ ביצים והניח לפניהם ובא בנו של בעל הבית ועמד בפניהם ונטל א׳ מהם חלקו ונתן לו וכן השני וכן השלישי וכיון שראה בעל הבית א׳ בפיו וב׳ אוחז בידיו עמד והגביהו מלא קומתו וחבטו בקרקע ומת ואף אמו כשראתה שמת בנה עלתה לראש הגג ונפלה ומתה אף אביו כיון שראה כך עלה לראש הגג ונפל ומת: (טז) מפה פרוסה על הפתח וכן פרש״י אורחים נכנסים ותקנה טובה היא לקבל אורחים כי ידעו ששם יאכלו וילכו שם לאכול וטעם מפה נראה להראות שעדיין זמן לכנוס וליטול ידים לסעודה ועדיין המנהג כן במקצת הקהילות בסעודות נישואין וסעודת ברית מילה עומד א׳ לפני הפתח ומפה בידו ונראה שמכאן יצא המנהג: (יז) נקיי הדעת שבירושלים כו׳ דגנאי הוא לת״ח להסב עם ע״ה בסעודה: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
E/ע
הערותNotes
→ לסימן הקודםחזור לראש הסימןלסימן הבא ←
← Previous SimanReturn to Top of SimanNext Siman →
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×